הגליל של כורש (539 לפנה”ס)

בשנת 539 לפנה"ס, הצבאות של כורש הגדול, המלך הראשון של פרס העתיקה, כבשו את העיר בבל. אבל היו אלה הפעולות הבאות שלו אשר ציינו התקדמות גדולה לאדם. הוא שחרר את העבדים, הצהיר שלכל האנשים יש את הזכות לבחור את דתם וקבע שוויון בין הגזעים. פעולות אלה וצווים אחרים נחרטו על גליל עשוי חימר בשפה האכדית בכתב דמוי יתדות.

מה שידוע היום בתור הכרזת כורש, רישום עתיק זה הוכר לאחרונה כמגילת זכויות האדם הראשונה בעולם. היא תורגמה לכל שש השפות הרישמיות של האומות המאוחדות והקביעות בו מקבילות לארבעת סעיפי הזכויות הראשונים של 'ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם'.

התפשטות זכויות האדם

הרעיון של זכויות האדם התפשט במהירות מבבל, להודו, יוון ולבסוף לרומא. לאחר מכן המושג של "חוק טבע" הופיע, כאשר הבחינו בעובדה שאנשים נטו לפעול על פי חוקים בלתי כתובים מסוימים במהלך חייהם, והחוק הרומאי היה מבוסס על רעיונות הגיוניים שנגזרו מטבע הדברים.

מסמכים המכריזים על זכויות הפרט כמו "מגנה כרטא" (1215), העצומה לזכויות (1628), חוקת ארצות-הברית (1787), ההכרזה הצרפתית על זכויות האדם וזכויות האזרח (1789), ומגילת הזכויות של ארצות-הברית (1791) הם הכתבים המבשרים של הרבה ממסמכי זכויות האדם של היום.