היסטוריה קצרה של ההכרזה של זכויות האדם
היסטוריה קצרה
של זכויות האדם
האומות המאוחדות (1945)
באפריל 1945, נציגים מ-50 מדינות נפגשו בסן-פרנסיסקו כשהם מלאים באופטימיות ותקווה. המטרה של ועידת האומות המאוחדות בנושא התארגנות בינלאומית היתה להקים גוף בינלאומי שיקדם את השלום וימנע מלחמות עתידיות. האידיאלים של ארגון זה באו לידי ביטוי בפתיח של 'מגילת האומות המאוחדות' שהוצעה עבורו: "אנו אנשי האומות המאוחדות נחושים להציל את הדורות הבאים מפגעי המלחמה, אשר פעמיים בתקופת חיינו הביאו צער בל יתואר לאנושות".
המגילה של ארגון האומות המאוחדות החדש נכנסה לתוקף ב-24 באוקטובר 1945, תאריך שבו חוגגים כל שנה את יום האומות המאוחדות.
'ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם' (1948)
בהקדמה שלה ובסעיף 1, ההכרזה מצהירה באופן חד משמעי על הזכויות הטבעיות של כל בני האדם: "הזלזול בזכויות האדם וביזוין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של האנושות, בניין עולם שבו ייהנו כל יצורי אנוש מחירות הדיבור והאמונה ומן החירות מפחד וממחסור, הוכרז כראש שאיפותיו של כל אדם ... כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם".
המדינות החברות באומות המאוחדות התחייבו לעבוד יחד כדי לקדם את 30 הסעיפים של זכויות האדם, אשר בפעם הראשונה בהיסטוריה, קובצו ואורגנו במסמך אחד. כתוצאה מכך, צורות שונות של רבות מהזכויות האלה מהוות כיום חלק מחוקי היסוד של מדינות דמוקרטיות.