פגוש את הנשים שעיצבו את ה-'הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם'
אלינור רוזוולט ידועה בזכות התפקיד הראשי שהיה לה בניסוח ה-'הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם' (UDHR) של האו"ם, אבל גם נשים אחרות עזרו להפוך את ההכרזה האוניברסלית להכרזה שהיא באמת אוניברסלית.
הנסה מהטה, מהודו, מקבלת קרדיט על שינוי המשפט "כל הגברים נולדים חופשיים ושווים" בסעיף 1 ל-"כל בני האדם נולדים חופשיים ושווים". זה היה שינוי של מילה אחת שעשה את כל ההבדל.
בגום שאיסטה איקראמולה, מפקיסטן, נאבקה למען סעיף 16 על זכויות שוות בנישואין כדי להילחם בנישואי ילדים ובנישואין בכפייה. מינרווה ברנארדינו, מהרפובליקה הדומיניקנית, טענה בהצלחה להכללת השוויון של גברים ונשים בהקדמה ל-UDHR. בודיל בגטרופ, מדנמרק, נאבקה כדי שה-UDHR תתייחס ל-"כולם" בתור מחזיקי הזכויות, ולא "כל הגברים".
אוודוקיה אוראלובה, מהרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ביילורוסיה, טענה למען שכר שווה לנשים, ובזכותה, סעיף 23 קובע, "לכולם, ללא כל אפליה, יש זכות לשכר שווה על עבודה שווה". ביחד עם פרידריקה קאלינובסקי, מפולין, ואליזבטה פופובה, מברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות, היא הדגישה את הזכויות של אנשים בטריטוריות שאינן אוטונומיות, כפי שמתואר בסעיף 2.
לאקשמי מנון, מהודו, טענה ל-"אוניברסליות" של זכויות האדם, ועמדה על כך שאם נשים ואנשים תחת שלטון קולוניאלי לא יצוינו במפורש ב-UDHR אז הם לא ייחשבו למי שנכללים ב-"כולם".
"אלינור רוזוולט ידועה בזכות התפקיד הראשי שהיה לה בניסוח ה-'הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם' (UDHR) של האו"ם, אבל גם נשים אחרות עזרו להפוך את ההכרזה האוניברסלית להכרזה שהיא באמת אוניברסלית".
מארי-הלן לפושו, מצרפת, נאבקה למען הכללת אי-אפליה בהתבסס על מין בסעיף 2, שקובע, "כל אדם זכאי לכל הזכויות והחירויות שנקבעו בהכרזה זו, ללא אפליה מכל סוג, כגון גזע, צבע, מין, שפה, דת, דעה פוליטית או דעה בנושאים אחרים, שמקורם במוצא לאומי או חברתי, רכוש, לידה או מעמד אחר".
נשים אלה ואחרות שתרמו ל-UDHR דאגו לכך שהמסמך יבטיח שוויון לכולם.