סעיף 11.

1. 1. אדם שנאשם בעבירה פלילית הוא בחזקת זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו, ונשפט בצדק במשפט ציבורי וניתנו לו כל האמצעים הדרושים להגנתו.
2. 2. לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או מחדל שלא נחשבו בשעתם לעבירה פלילית לפי החוק הלאומי או הבינלאומי. לא יוטל עונש חמור מהעונש שהיה נהוג בזמן שעבר את העבירה הפלילית.

סעיף 12.

לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו, במעונו, בתכתובות שלו ולא לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב. כל אדם זכאי להגנת החוק בפני התערבות או פגיעה שכאלה.

סעיף 13.

1. 1. כל אדם זכאי לחופש תנועה ומגורים בתוך הגבולות של כל מדינה.
2. 2. כל אדם זכאי לעזוב כל ארץ, לרבות ארצו, ולחזור אל ארצו.

סעיף 14.

1. 1. כל אדם זכאי לבקש ולקבל בארצות אחרות מקלט מרדיפות.
2. 2. אין להסתמך על זכות זו במקרה של האשמה פלילית שמקורה האמיתי במעשי פשע לא מדיניים או במעשים שהם בניגוד למטרותיהן ולעקרונותיהן של האומות המאוחדות.

סעיף 15.

1. 1. כל אדם זכאי לאזרחות.
2. 2. לא תישלל מאדם אזרחותו באופן שרירותי ולא תקופח באופן שרירותי זכותו להחליף את אזרחותו.

סעיף 16.

1. 1. כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות במעשה הנישואין בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם.
2. 2. כניסה לנישואין תיעשה אך ורק מתוך הסכמה מלאה וחופשית של בני הזוג המיועדים.
3. 3. המשפחה היא היחידה הטבעית והבסיסית של החברה וזכאית להגנה של החברה והמדינה.

סעיף 17.

1. 1. לכל אדם הזכות להיות בעל רכוש בעצמו כמו גם להיות בשותפות על רכוש עם אחרים.
2. 2. לא ישלל מאדם קניינו בדרך שרירותית.

סעיף 18.

כל אדם זכאי לחופש המחשבה, המצפון והדת; חופש זה כולל את הזכות להמיר את דתו או את אמונתו ולתת ביטוי לדתו או לאמונתו, לבדו או בציבור, ברשות הפרט או ברשות הרבים, דרך הוראה, מנהגים, פולחן ושמירת מצוות.

סעיף 19.

כל אדם זכאי לחופש הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעותיו ללא כל התערבות ולחפש ולקבל ידיעות ורעיונות, לקבלן ולמסרן בכל אמצעי התקשורת וללא סייגי גבולות.

סעיף 20.

1. 1. לכל אחד יש את הזכות ואת החופש להתכנסות ולהתאספות בדרכי שלום.
2. 2. לא יכפו על אדם השתייכות לאגודה.