דזמונד טוטו הוא אחד מפעילי זכויות האדם הידועים ביותר בדרום-אפריקה, אשר זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1984 עבור מאמציו לפתור ולסיים את האפרטהייד. הוא נולד ב-1931 בקלרקסדורפ, דרום-אפריקה, בהתחלה הוא היה מורה ומאוחר יותר למד תיאולוגיה והפך לארכיבישוף האנגליקני השחור הראשון הן של קייפטאון והן של יוהנסבורג. דרך הרצאותיו וכתביו כמבקר גלוי ובולט כנגד האפרטהייד, הוא נודע כ-"קול" של הדרום-אפריקאים השחורים הדוממים. לאחר שמרד הסטודנטים בסוואטו התדרדר לכדי פרעות, טוטו תמך בחרם הכלכלי על ארצו תוך שהוא מעודד בהתמדה פיוס בין הפלגים השונים שמעורבים באפרטהייד.

כשדרום-אפריקה קיימה את הבחירות הרב-גזעיות הראשונות שלה ב-1994 – ובחרה בנלסון מנדלה כנשיא השחור הראשון של המדינה – מנדלה מינה את טוטו כיושב-ראש הוועדה לאמת ופיוס.

בעבודתו על זכויות האדם, טוטו ניסח את מטרתו בתור "חברה דמוקרטית והוגנת ללא פילוגים גזעיים", והציג דרישות מינימליות להגשמתה, כולל זכויות אזרחיות שוות לכולם, מערכת חינוך משותפת וההפסקה של גירוש בכפייה.

בנוסף לפרס נובל, הוענקו לטוטו פרסים רבים, כולל פרס Pacem in Terris, פרס על שם הבישופ ג'ון טי וולקר על שירות הומניטארי יוצא מהכלל, פרס לינקולן למנהיגות ופרס גנדי לשלום.

דזמונד טוטו ממשיך לסייר באופן נרחב כשהוא נושא את דגל זכויות האדם והשוויון לכול בני האדם הן בדרום-אפריקה והן בעולם בכלל.