נלסון מנדלה, אחד הסמלים הכי מוכרים לזכויות האדם של המאה העשרים, הוא אדם שמסירותו לחירויות בני עמו עוררה השראה אצל פעילים לזכויות האדם בכל רחבי העולם. מנדלה, שנולד בטרנסקי, דרום-אפריקה, היה הבן של ראש השבט. הוא רכש השכלה וקיבל תואר אוניברסיטאי ותואר במשפטים. ב-1944, הוא הצטרף ל-'קונגרס הלאומי האפריקני' (ANC) ועבד בצורה פעילה לבטל את מדיניות האפרטהייד של המפלגה הלאומית השולטת. במשפט שנערך עקב פעולותיו, הכריז מנדלה: "לחמתי נגד שליטת הלבנים ולחמתי נגד שליטת השחורים. הוקרתי את האידיאל של חברה חופשית ודמוקרטית שבה כל האנשים חיים ביחד בהרמוניה ועם הזדמנויות שוות. זהו אידיאל שאני מקווה לחיות למענו ולהשיגו. אבל אם צריך, זה יהיה אידיאל שאני מוכן למות למענו."

כאשר נגזר עליו מאסר עולם, מנדלה הפך לסמל רב-עוצמה של התנגדות עבור תנועת האנטי-אפרטהייד שהלכה וצברה כוח, כשהוא מסרב שוב ושוב להתפשר על עמדתו הפוליטית כדי להשיג את החופש שלו. לבסוף, כשהוא שוחרר בפברואר 1990, הוא הגביר את הקרב נגד הדיכוי כדי להשיג את השאיפות שהוא והאחרים ייעדו לעצמם כמעט ארבעה עשורים מוקדם יותר. במאי 1994, מנדלה מונה לנשיא השחור הראשון של דרום-אפריקה, והחזיק בתפקיד עד 1999. הוא ניהל את המעבר משלטון המיעוט והאפרטהייד, כשהוא זוכה בכבוד בינלאומי על תמיכתו בפיוס הלאומי והבינלאומי. חגיגה בינלאומית לחייו ולמסירות המחודשת שלו למטרות החופש והשוויון, נערכה ב-2008, ביום הולדתו ה-90.

"אם אתה מדבר אל אדם בשפה שהוא מבין, זה נכנס לו לראש. אם אתה מדבר אליו בשפה שלו, זה מגיע לליבו." – נלסון מנדלה