מרטין לותר קינג היה אחד מהתומכים הכי ידועים במאה העשרים למען שינוי חברתי בלתי אלים. הוא נולד באטלנטה, ג'ורג'יה. מיומנותו יוצאת הדופן לנאום והאומץ האישי שלו משכו לראשונה את תשומת הלב הלאומית ב-1955 כאשר הוא ופעילים אחרים של זכויות האדם נעצרו, לאחר שהובילו חרם על חברת תובלה במונטגומרי, אלבמה, עקב הדרישה שהלא-לבנים יוותרו על המושבים שלהם עבור הלבנים ויעמדו או ישבו בחלקו האחורי של האוטובוס. במשך העשור הבא, קינג כתב, דיבר וארגן מחאות לא אלימות והפגנות המוניות כדי למשוך תשומת לב לאפליה הגזעית ולדרוש חקיקה בנושא זכויות האזרח כדי להגן על זכויות האפרו-אמריקאים. ב-1963 בבירמינגהם, אלבמה, קינג הוביל הפגנות המוניות בעלות אופי לא אלים כאשר מנגד כוחות משטרה לבנים הגיבו עם כלבי משטרה וצינורות כיבוי, כשהם יוצרים מחלוקת שהביאה לכותרות בעיתונים מסביב לעולם. הפגנות המוניות נוספות בהרבה קהילות הגיעו לשיאן במצעד שמשך אליו יותר מ-250,000 מפגינים לוושינגטון די-סי, שם קינג נאם את נאומו המפורסם "יש לי חלום", נאום בו הוא חוזה עולם שבו אנשים כבר לא מופרדים על פי גזעם. התנועה בהשראת קינג היתה כל-כך עוצמתית, שהקונגרס חוקק את חוק זכויות האדם ב-1964, באותה שנה בה זכה קינג בפרס נובל לשלום. קינג הוא סמל של התנועה לזכויות האזרח, וקיבל לאחר מותו את מדלית החופש הנשיאותית. חייו ועבודתו מסמלים את המסע למען שוויון וחוסר אפליה ששוכן בליבו של החלום האמריקאי – והאנושי.